פריצת דיסק בגב התחתון.

סוגי פריצת דיסק עשויים גם להתחלק  על פי המיקומים השונים של פריצת הדיסק על פני הדיסק, קדמית, אחורית, וצדית.

פריצת דיסק קדמית מתרחשת בשל תנועות יישור מוגברות הגורמות לדיסק לבלוט קדימה,עשויה להתרחש בעיקר באזורים בהם קיים לורדוזיס (קעור) של הגב, פריצת דיסק קדמית לרוב אינה משמעותית בפני עצמה מאחר ובקדמת הדיסק לא קיימים איברים רגישים, הנמצאים תחת סכנה והעצבוב של הדיסק והרצועה הקדמית התומכת  אינו רב, פריצת דיסק מסוג זה לרוב אינה מלווה בכאבים משמעותיים. במצב של פריצת דיסק קדמית המרווח בין החוליות יורד וקיים עומס רב על המפרקים( facet) של החוליות הממוקמים מאחור, דבר העשוי ליצור כאב מקומי ובהמשך שינויים ניוונים במפרקים אלו.

פריצת דיסק אחורית מתרחשת בעקבות תנועות כיפוף מרובות, הדיסק פורץ לאחור ועשוי ללחוץ על מערכת העצבים העוברת בתוך התעלה הספינאלית (חוט השדרה), הדיסק באזור זה מעוצבב מאוד וביחד עם הרצועה התומכת האחורית  עשויים לעורר כאב משמעותי מקומי, ספאזם שרירי ואירוע גב מקומי סוער. פריצת דיסק משמעותית עשויה ללחוץ ולהשפיע על העצב בחוט השדרה בגב התחתון, יוצר סינדרום המכונה  Cauda equina syndrome המתאפיין בירידת תחושה בצורת אוכף, קושי בשליטת סוגרים או אימפוטנציה.

פריצת דיסק אחורית צדית מתרחשת בעקבות תנועת כיפוף וסיבוב, הדיסק בולט לאחור והצידה ( מאחור קיימת רצועה חזקה העשויה למנוע פריצת דיסק אחורית קלאסית והדיסק יוסט מעט הצידה),  פריצת דיסק זו עשויה לפגוע בשורשי העצב של הסיגמנט הרלוונטי או זה שתחתיו, בדרך כלל בפריצת דיסק שכזו המטופל יסבול מכאבי גב תחתון והקרנה לאורך הדרמטום הרלוונטי, אך קיימים מקרים בהם לא יופיעו כאבי גב כלל אך תופיע הקרנה וכאבים לאורך הרגל על פי המסלול האופייני לסיגמנט (דרמטום).

הסימפטום הדומיננטי ביותר של פריצת דיסק הוא כאב ונוקשות בשרירי הגב, במקרים קשים המטופל מגיע כאשר הוא תקוע בתנוחת כיפוף קל אינו יכול ליישר את גבו ובהטיה קלה ("ליסט") לאחד הצדדים. במקרים רבים של פריצת דיסק יופיע כאב מוקרן לרגל לאורך המסלול העצבי המתאים לסיגמנט הבן חולייתי המתאים, כאב זה בדרך כלל יהיה כאב שיוגדר ככאב מוזר, כאב לא ממוקם, עמוק ולעתים רבות ילווה בתחושת נימול, רדימות, שריפה וחולשה או כבדות של הרגל.  הכיפוף יהיה מוגבל עד בלתי אפשרי, ישיבה ממושכת תגביר כאבים, ושיעול או התעטשות יביאו לכאב חד בגב ולאורך הרגל. 

צילום X-RAY אינו כלי אבחנתי טוב למציאת פריצת דיסק, תפקידו העיקרי הוא לשלול בעיות אחרות כמו שבר או גידולים בגב.

בדיקות ה- CT או MRI הן הבדיקות האבחנתיות לפריצת דיסק אך יש לשים לב כי קיימת קורלציה נמוכה בין ממצאי הבדיקות ובין הסימפטומים, זיהוי של פריצת דיסק אינו בהכרח מעיד על הקשר שבין פריצת הדיסק ובין הסימפטומים, רוצה לומר שאם תאסוף אולם קולנוע עמוס ב 100 צופים ותבצע לכולם MRI תוכל לאתר בקרב צופים רבים פריצת דיסק אף על פי שהללו אינם סובלים כלל מכאבי גב תחתון ולהפך, כלומר אבחון ההדמיה לא יהווה גורם מנבא לכאבי הגב התחתון.

פריצות דיסק הן דבר שכיח מאוד ורק במקרים נדירים יחסית ניתן במידה גבוה של וודאות ליחס אליהם את כאבי הגב התחתון, במקרים רבים פריצת הדיסק הייתה שם הרבה לפני הופעת הכאבים וכנראה תישאר שם גם לאחר העלמות הכאבים, מרכיבי הכאב בגב התחתון הם רבים בהם מרכיבים מכניים כמו בלטי דיסק, שחיקה של המפרקים, רצועות, שרירים.. אך לא פחות מכך קיימים מרכיבים נפשיים ומרכיבים מרכזיים העשויים להוות מגבר ו"שופר" לכאבי הגב, כך שפריצת דיסק שאינה משמעותית ולאורך שנים לא הציקה עשויה בעקבות לחץ נפשי או שינויים במערכת העצבים המרכזית להפוך לסימפטומטית וכאובה ובמקרים רבים החזרת האיזון הנפשי והמרכזי יביאו בהדרגה לדעיכת הכאבים והעלמות הבעיה!

הטיפול החשוב ביותר לפריצת דיסק הוא זה שנעשה לאחר העלמות הסימפטומים וכולל שינוי אורחות חיים, דיאטה, הפסקת אישון, פ"ג מתונה, שחיה וחיזוק שרירי ליבה, התאמה ארגונומית של סביבת עבודה ושמירה על טכניקה נכונה בהרמת חפצים כבדים ובאימון הגופני.

לפריצת דיסק קיימות מספר שיטות כל אחת מתיימרת להיות השיטה הטיפולית היעילה ביותר, פיזיותרפיה , אוסטאופתיה, כירופרקטיקה, עיסוי, טווינה, דיקור וכדומה. במכון שפא גיבשנו נסיון וידע רב בטיפול בפריצות דיסק ואנו מבססים טיפול זה על טיפול מנואלי (ידני) בגישה אוסטאופתית, בו אנו משלבים כלים מהפיזיותרפיה הקלאסית, טיפול נוירו דינאמי וקינזיולוגיה יישומית. הטיפול נמשך כ 40-60 דקות ובסופו  משולבים דיקור יבש, מיטת מתיחה או כלים אלקטרו תרפיים על פי סיווגם של כאבי הגב התחתון.

בראי הטיפולי המנואלי פריצת דיסק היא כשל בנקודה החלשה בגב, הטיפול בפריצת דיסק חייב לכלול טיפול וייצוב פריצת הדיסק, טפול לשחרור המערכת העצבית הורדת הנוקשות השרירית  אך במקביל לנסות ולאתר דיספונקציה ומצבי נוקשות בחוליות אחרות, באגן, בגפה התחתונה.. המגבירות את הדרישה לתנועתיות ועומסים מהדיסק הפגוע. דוגמה פשוטה עשויה להיות מטופל שמגיע עם פריצת דיסק בגובה L5-S1, הטיפול סביב פריצת הדיסק והעצב הכלוא (טיפול מוקמי) יביא לשיפור בסימפטומים אך במידה והמטופל סובל מהבדל אורך רגליים או  דיספונקציה ונוקשות של מפרק האגן הטיפול חייב לכלול איזון  גובה הרגליים בעזרת מדרסים בהתאמה אישית או הגבהה לרגל הקצרה, טיפול במפרק האגן, איזון מפרק הירך  ולבסוף תרגול המערכת השרירים התומכת על ידי תרגילי חיזוק ומתיחות בכיוונים ספציפיים המותאמים לבעיה. ( מידע נוסף בנושא מדרסים מומלצים בקישור)